החלטה בתיק ס"ע 34012-11-10 ואח'

1.         לאחר שבחנתי את כתבי הטענות המתוקנים האחרונים שהוגשו ביום   02/01/13,  ואת השינויים והתיקונים שנעשו בהם ביחס לכתבי הטענות שקדמו       להם, וזאת לנוכח הוראות בית הדין בהחלטותיו מיום 01/11/12 ו - 30/11/12,            באתי לידי המסקנה שאין מקום להיעתר לבקשתה הרביעית של הנתבעת             למחוק את התביעות על הסף, וזאת מהנימוקים העיקריים ש תמציתם להלן -

            א.        בהחלטת בית הדין בה הורה הוא לתובעים לערוך תיקון בתביעותיהם,              התייחסה ההוראה לתיקון אותם עניינים בהם הודה בא כוחם במעמד                   ישיבת יום 01/07/12 כי נפלו טעויות.

                        עוד הורה בית הדין לתובעים לכמת את תביעותיהם כימות מיטבי.

            ב.         התובעים תיקנו, לפחות לכאורה, את אותם עניינים בהם הודו כי נפלו               טעויות, והודיעו כי אינם יכולים לכמת טוב יותר את תביעותיהם, כך                    שמבחינתם מצהירים הם כי מדובר בכימות מיטבי.

            ג.         בהינתן העובדה שמאז הגשת התביעות חלפו יותר משנתיים (הגם שכפי                        שצוין בהחלטתי מיום 30/11/12 - אין לתובעים להלין בעניין זה אלא,              בעיקר ובמידה רבה מאוד, על עצמם), ונוכח העובדה שהצדדים כבר                      החליפו בניהם מסמכים, הוגשו בקשות רבות ונדונו,  הרי שבתוקף                         שיקול הדעת המוקנה לבית הדין למחוק (או להימנע מלמחוק) על הסף              כתבי טענות מקום בו אין מקוימות          במלואן הוראות בית הדין, ולאור                ההלכה לפיה יש לעשות שימוש במהלך זה ביד קמוצה, מוצאת אני כי                      לא יהא זה נכון, בשלב זה, למחוק על הסף את התביעות או חלק מהן.

בנסיבות המקרה דנן מוצאת אני, אם כן, כי האיזון הנכון בין זכויות     התובעים לקבל את יומם בפני בית הדין בתוך פרק זמן סביר לבין      זכותה של הנתבעת להתגונן כראוי בפני תביעותיהם מחייב לקדם את        הדיון בתביעות, בכפוף לאמור בסעיפים ד' ו - ה' להלן.

                        משכך, אינני מוצאת לנכון להידרש כעת בהרחבה לטענת הנתבעת לפיה                         התיקונים שנעשו בתביעות הם בעיקרן "קוסמטיים".

            ד.         יחד עם זאת יובהר כבר כעת כי ככל שיתברר, בשלב שמיעת הראיות, כי                        היה בידי התובעים, בהינתן המסמכים שהיו בידיהם, לכמת טוב יותר                   את תביעותיהם, והכימות שנעשה - לא היה המיטבי, יינתן לכך ביטוי                      לפי שיקול דעתו של בית הדין, בין בדרך של דחיית רכיבי תביעה, בין                         בדרך של חיוב בהוצאות, ובין בכל דרך אחרת.

            ה.        למען הסר ספק יודגש, כי אין בהחלטה זו כדי להוות קביעה כי כל                      רכיבי התביעה כומתו כדבעי, ועל כן רכיבי תביעה שבית הדין יגיע                        למסקנה, לאחר שמיעת העדויות והראיות, שלא כומתו כנדרש או כי                  לא שולמה בגינם אגרה כנדרש - לא יתקבלו ולו מסיבה זו בלבד.           

            ו.         לפיכך הנני מורה לצדדים להגיש את תצהירי העדות הראשית שלהם                 במתכונת שנקבעה בסעיפים 3-5 להחלטת בית הדין מיום -1/11/12, כך                      שתצהירי התובעים יוגשו בתוך 30 יום מהיום שבו יקבלו עותק החלטה                  זו.

2.         התיקים יובאו לעיון ביום 01/04/13.

ניתנה היום, י' שבט תשע"ג, ( 21 ינואר 2013), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: